אז ככה... |
|
אני לא מתוסבכת. לפחות זה מה שאני חושבת, אחרים יגידו שכן..
המתוסבכים העיקריים הם החברים האהובים והמקסימים שלי. ואחת במיוחד שעליה אני מניחה שאני אכתוב חלק מהפוסטים שלי.
אז ככה... החברה המתוסבכת הזאת (שמעכשיו נקרא לה אלה) היא סיבכה את עצמה אחרי הכול.
כרגע, הסטטוס של אלה עומד על "זונה" היא לא באמת כזאת אבל היא נותנת רושם כזה. הרי למזמז את הידיד שלך באוטובוס של הטיול השנתי לעיני הכיתה, המורה והמדריך זה לא הכי נורמלי. אבל אם זה היה נגמר בזה הייתי אומרת תודה ושלום.
נכון שאת רוב ה"פעילות" שלה גיליתי רק לאחרונה אבל אני עדיין מזדעזעת כל פעם מפרטים חדשים.
לדוגמה, זה שהיא התמזמזה עם החבר הכי טוב שלי (שמעכשיו יקרא אור). ואני כמובן גיליתי על זה רק לפני חודשיים בערך ואת האמת הייתי מעדיפה לא לגלות בכלל.
אתם בטח שואלים את עצמכם איפה אני עומדת בכל הקטע הזה. אז ככה, אני החברה שצוחקת, מרכלת וכועסת תלוי מה צריך לעשות.
בקיצור, היא חברה שלי ואני אוהבת אותה מאוד אבל בכל פעם שאני מדברת עם אנשים עליה או שאני מדברת איתה אני מגלה פרטים חדשים אני לוקחת את זה בצחוק, אני לא מתרגשת הרי מה אני יכולה להגיד.
אני יודעת שזה לא בעיה שלי וזה... אבל בכל זאת זה מעצבן ומטריד ומוזר ועוד דברים בנוסח. וחוץ מזה מישהו צריך לעזור לה אחרת זה יתנקם בה בדרך שהיא לא תצפה לה.
אז זאת הבעיה שלי בחיים. אתם מבינים? במקום לדאוג ללימודים, לחבר (שאין, אגב, אבל מי שרוצה מוזמן להציע ;)) ולשאר הדברים שנערה מתבגרת טיפוסית אמורה לדאוג להם אני דואגת וכועסת ולפעמים צוחקת על אלה. מה אתם אומרים, זה בסדר?
אני לא מתוסבכת. לפחות זה מה שאני חושבת, אחרים יגידו שכן..
המתוסבכים העיקריים הם החברים האהובים והמקסימים שלי. ואחת במיוחד שעליה אני מניחה שאני אכתוב חלק מהפוסטים שלי.
אז ככה... החברה המתוסבכת הזאת (שמעכשיו נקרא לה אלה) היא סיבכה את עצמה אחרי הכול.
כרגע, הסטטוס של אלה עומד על "זונה" היא לא באמת כזאת אבל היא נותנת רושם כזה. הרי למזמז את הידיד שלך באוטובוס של הטיול השנתי לעיני הכיתה, המורה והמדריך זה לא הכי נורמלי. אבל אם זה היה נגמר בזה הייתי אומרת תודה ושלום.
נכון שאת רוב ה"פעילות" שלה גיליתי רק לאחרונה אבל אני עדיין מזדעזעת כל פעם מפרטים חדשים.
לדוגמה, זה שהיא התמזמזה עם החבר הכי טוב שלי (שמעכשיו יקרא אור). ואני כמובן גיליתי על זה רק לפני חודשיים בערך ואת האמת הייתי מעדיפה לא לגלות בכלל.
אתם בטח שואלים את עצמכם איפה אני עומדת בכל הקטע הזה. אז ככה, אני החברה שצוחקת, מרכלת וכועסת תלוי מה צריך לעשות.
בקיצור, היא חברה שלי ואני אוהבת אותה מאוד אבל בכל פעם שאני מדברת עם אנשים עליה או שאני מדברת איתה אני מגלה פרטים חדשים אני לוקחת את זה בצחוק, אני לא מתרגשת הרי מה אני יכולה להגיד.
אני יודעת שזה לא בעיה שלי וזה... אבל בכל זאת זה מעצבן ומטריד ומוזר ועוד דברים בנוסח. וחוץ מזה מישהו צריך לעזור לה אחרת זה יתנקם בה בדרך שהיא לא תצפה לה.
אז זאת הבעיה שלי בחיים. אתם מבינים? במקום לדאוג ללימודים, לחבר (שאין, אגב, אבל מי שרוצה מוזמן להציע ;)) ולשאר הדברים שנערה מתבגרת טיפוסית אמורה לדאוג להם אני דואגת וכועסת ולפעמים צוחקת על אלה. מה אתם אומרים, זה בסדר?
|
|
|
|
|
| כן לא יודעת את קצת מתוסבכת ביגל אלה המתוסבכת מבינה גם אנע מתוסבכת |
|
| יש מצב שאת צודקת, כאילו בכל זאת כולם מתוסבכים בדרך כזאת או אחרת |
|
| | your parabatai | | 23/09/2012 12:36 |
אוי נו. אין לתאר. אידיוטיזם מה שהולך פה. "אור" באמת?3> אובדני.... |
|
| | דני גיבור | | 23/09/2012 12:38 |
....................................................................זהו מספיק, סיפור משעמם לא מגיע לך יותר נקודות.... |
|