אני חושבת שהפוסט הזה הוא פוט פרדה, לפחות לבנתיים. אני לא מרגישה צורך לדבר על דברים, וגם אם כן פה זה לא המקום כי החברים המגניבים שלי קוראים את הבלוג.
המצב אחלה נכון לשעה 12:57 ב22.12. את סוף העולם שרדנו, את החבורה איחדנו (עד כמה שאפשר) ואת הקראש העברנו.
אחרי שהיה משבר רציני לפני כמה שבועות הכול חזר לשגרה כשאנשים סיפרו דברים, את ה"דברים" וה"אנשים" אני אשאיר בסתר, למרות שבטח מי שקורא את זה יודע על מה אני מדברת, או לפחות אני חושבת שהכול חזר לשגרה. אנחנו גדלים, גם מבחינה פיזית וגם מבחינה נפשית וגם מבחינה כמותית. אנחנו כבר לא חמישה אנשים אנחנו פחות או יותר 15 אנשים. הגודל הזה מהווה בעיה כי הקשרים מתרופפים אבל הצלחנו לתחזק אותם בכמה שבועות שעברו ועכשיו הכול מעולה.
בעקבות לחץ ותמיכה של חמי, אור, אלה, איילה ומריו אני והקאש עשינו "טוק". אני ציפיתי למשהו נורא ספציפי שגם קרה ולכן אני לא מאוכזבת, להפך אני שמחה שעשיתי את זה וזה כבר מאחורי.
בקיצור, אני חושבת שאני לא צריכה אתכם יותר, לא שהיוויתם איזשהו גורם עזרה סתם הייתם אוזן לשמוע. בצב שבו אני נמצאת עכשיו אתם מיותרים, כל מה שאני כותבת ידוע לכל מי שצריך להיות ידוע. אני לא אומרת שאני לא אחזור לפה בעתיד, אני דוקא חושבת שכן אבל לא כרגע.
אני את ההשלמה העצמית שלי עשיתי, ואת הבעיות פתרתי. עכשו נשאר לי לאמץ ילד סיני קטן שיקרא איתן.
אז זהו, זה הסוף, היה שלום בלוג יקר, ניפגש בעתיד.
אני חושבת שהפוסט הזה הוא פוט פרדה, לפחות לבנתיים. אני לא מרגישה צורך לדבר על דברים, וגם אם כן פה זה לא המקום כי החברים המגניבים שלי קוראים את הבלוג.
המצב אחלה נכון לשעה 12:57 ב22.12. את סוף העולם שרדנו, את החבורה איחדנו (עד כמה שאפשר) ואת הקראש העברנו.
אחרי שהיה משבר רציני לפני כמה שבועות הכול חזר לשגרה כשאנשים סיפרו דברים, את ה"דברים" וה"אנשים" אני אשאיר בסתר, למרות שבטח מי שקורא את זה יודע על מה אני מדברת, או לפחות אני חושבת שהכול חזר לשגרה. אנחנו גדלים, גם מבחינה פיזית וגם מבחינה נפשית וגם מבחינה כמותית. אנחנו כבר לא חמישה אנשים אנחנו פחות או יותר 15 אנשים. הגודל הזה מהווה בעיה כי הקשרים מתרופפים אבל הצלחנו לתחזק אותם בכמה שבועות שעברו ועכשיו הכול מעולה.
בעקבות לחץ ותמיכה של חמי, אור, אלה, איילה ומריו אני והקאש עשינו "טוק". אני ציפיתי למשהו נורא ספציפי שגם קרה ולכן אני לא מאוכזבת, להפך אני שמחה שעשיתי את זה וזה כבר מאחורי.
בקיצור, אני חושבת שאני לא צריכה אתכם יותר, לא שהיוויתם איזשהו גורם עזרה סתם הייתם אוזן לשמוע. בצב שבו אני נמצאת עכשיו אתם מיותרים, כל מה שאני כותבת ידוע לכל מי שצריך להיות ידוע. אני לא אומרת שאני לא אחזור לפה בעתיד, אני דוקא חושבת שכן אבל לא כרגע.
אני את ההשלמה העצמית שלי עשיתי, ואת הבעיות פתרתי. עכשו נשאר לי לאמץ ילד סיני קטן שיקרא איתן.
אז זהו, זה הסוף, היה שלום בלוג יקר, ניפגש בעתיד.
|